פסק-דין בתיק בש"א 154549/07

1.         מבוא

המדובר בערעור על החלטתה של כב' הרשמת כוכבה לוי בבש"א 183474/06 מיום 25.1.07, לפיה נדחתה בקשת המערערים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם ביום 25.6.06 בהעדר הגנה בתובענה שהגישה כנגדם המשיבה.

2.         טענות המערערים

א.        יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק  משום שכתב התביעה לא הומצא למערערים. המסירה שנעשתה כביכול למערער אינה תקינה משום שהמערערת והמערער 3 הינם גרושים.

הכתובת המופיעה על אישור המסירה אינה הכתובת הרשומה ברשם החברות ואינה המען הרשום של משרדי החברה.

בנוסף, המערערת 2 אינה מורשית חתימה בחברה.

ב.         המערערים סגרו את החשבון שהיה פתוח אצל המשיבה. מכשיר הפלאפון ממנו בוצעו השיחות היה בשימוש של עובד המערערת אשר פוטר ממקום העבודה והוא לקח עימו את הפלאפון ללא רשות.

ג.         המשיבה לא שלחה למערערים הודעת חיוב / הודעה שהקו אינו סגור והוא ממשיך להיות מחויב בתשלום.

ד.         המשיבה הגישה את הבקשה לקבלת פסק הדין 20 חודשים לאחר המצאת כתב התביעה. לפיכך, לא ייגרם לה נזק באם תינתן למערערים האפשרות להתגונן.

3.         טענות המשיבה

א.        אין בערעור טעם לאי הופעתה של המערערת 2 לדיון בבקשת לביטול פס"ד, ולעובדה שלא הגישה תצהיר בתמיכה לטענה כי לא קיבלה את כתב התביעה.

ב.         המערער 3 אינו יודע מידיעה אישית את העובדות בדבר המצאת כתב התביעה למערערת 2, וטענותיו הינן בבחינת עדות שמועה.

ג.         בבקשה לביטול פס"ד ובתצהיר לא פורט עניין ביטול הרשאת חתימת המערערת 2  בשנת 2000. ועוד שההתקשרות בין המערערים למשיבה נעשתה בשנת 99 , עת הייתה המערערת 2 בעלת זכות חתימה.

ד.         מהדיון בבקשה לביטול פס"ד עולה שמשנת 2002 נעשתה המערערת 2 בעלת מניות, ומשכך יכולה היא לקבל דברי דואר בעבור המערערת 1.

4.         דיון והכרעה

קיימות שתי עילות, על פיהן רשאי בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול "מתוך חובת הצדק" וביטול מ"כוח שיקול דעתו של בית המשפט".

ביטול פסק הדין מחובת הצדק

כאשר פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום - ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש - יבוטל פסק הדין מבלי להתייחס כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה (ע"א 64/53 יששכר כהן נ. שלום יצחק פ"ד ח' 397 ,395).

הרשמת הנכבדה קבעה בהחלטתה כי בוצעו לנתבעים מסירות כדין.

בע"א 03 / 1064 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה רחל שחר פיאמנטה [פדאור (לא פורסם) 06 (3) 850], עמוד 3 נאמר:

"... לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית שהיא האמונה על שמיעת העדים, בחינת הראיות וקביעת הממצאים העובדתיים, ואשר לה היתרון שבהתרשמות בלתי אמצעית מהעדים. ערכאת הערעור תתערב בממצאים שבעובדה אך ורק במקרים חריגים וקיצוניים, דוגמת מקרה בו נפל בהכרעת הערכאה הדיונית פגם היורד לשרשו של עניין או שממצאיה העובדתיים אינם מבוססים על פניהם. כל עוד יש לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט דלמטה יסוד ושורש בחומר הראיות, לא יתערב בהן בית המשפט שלערעור (ראו: ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 856).

שקלתי את טענותיהם של הצדדים באשר לממצאיה העובדתיים של כב' הרשמת ולמסקנותיה, בחנתי את חומר הראיות שבא בפניה, אולם לא מצאתי כי קיימות במקרה דנן נסיבות המצדיקות את התערבותי בתשתית העובדות.

יוער כי המערערים צירפו לכתב הערעור מסמכים אשר לא היו בפני הרשמת עת נתנה את החלטתה.